את המיסו הכרתי בעת שהותי בארה"ב בתקופה בה התעניינתי במקרוביוטיקה. את השימוש במיסו הכהה, כך גיליתי, צריך ללמוד ממישהו בעל נסיון. לא כך עם המיסו הלבן העדין. המיסו הלבן עשוי מפולי סויה המותססים יחד עם אורז לבן למשך כמה חודשים. טעמו מלוח עם גוון מתקתק. ביפן משתמשים במיסו הלבן בעיקר בימי חג. המיסו הלבן מתאים לתיבול מרקים ולהכנת רטבים, וכיוון שטעמו עדין יותר, אני מוצאת שהוא משתלב היטב בסוגים שונים של תבשילים. את המרק החורפי והעדין הזה תיבלתי במיסו לבן ובפלפל לבן.

מצרכים ל - 6 מנות:
600 גר' דלעת
3/4 כוס חומוס מבושל
2 גבעולי כרישה בינוניים
1 קלח תירס (ניתן להחליף בכמות זהה של תירס קפוא או תירס מקופסה ללא תוספת סוכר)
מלח ים
1 כף מיסו לבן (להשיג בחנויות הטבע)
פלפל לבן

ההכנה
חותכים את הדלעת לקוביות גדולות.
שמים את הדלעת בסיר ומוסיפים מים שמכסים את הדלעת ועוד כוס, יחד עם 1/4 כפית של מלח ים.
מרתיחים ומבשלים 30 דקות על אש בינונית-גבוהה.
חותכים את הכרישה לפרוסות עבות.
חותכים את גרעיני התירס מהקלח.
כשהדלעת מוכנה, מעבדים את הדלעת והנוזלים בעזרת בלנדר יד עד לקבלת סמיכות אחידה.
מוסיפים את הכרישה, התירס והחומוס, 1/4 כפית מלח ועוד כוס מים או יותר, תלוי בסמיכות הרצויה.
אפשר להשתמש במי הבישול של החומוס.
מבשלים את המרק עוד כ-20 דקות, עד שהכרישה מתרככת מעט. מנמיכים את האש כדי שהמרק ירד מטמפרטורת רתיחה.
ממיסים כף מיסו לבן במעט מים או בנוזל המרק בתוך קערית (כמו שמכינים טחינה) ומוסיפים למרק.
מבשלים עוד 2-3 דקות על אש נמוכה.
מתבלים במעט פלפל לבן, טועמים ומשפרים תיבול ומגישים.

הצעת הגשה
בוזקים מעט בצל ירוק קצוץ, או פטרוזיליה קצוצה מיד לפני ההגשה. ניתן גם לקצוץ דק את החלק הירוק של הכרישה להגשה.

אפשר גם: להוסיף פסטה למרק ולקבל ארוחה קלה המכילה חלבונים, פחמימות וירקות.